״בית חכם״ הוא מושג ענק. הוא מכיל בתוכו כמות עצומה של אפשרויות. למי ששומע את המושג ורוצה להקים אחד כזה, קשה להבין על מה בדיוק מדובר. מצד אחד ישנן נורות חכמות ב-40 ש״ח ומצד שני מערכת יוקרתית ב-20,000 ש״ח. מה ההבדל ביניהם וכיצד לדעת מה מתאים לכם?
רגע לפני שנגיע לאפשרויות העומדות בפנינו, אציג הקדמה קצרה שתעזור לנו בהמשך להבין את ההבדלים.
באופן די גס ולא 100% מדויק, אומר שמוצרי הבית החכם מתחלקים ל-2 קבוצות:
- מוצרים אקטיבים – כאלה שכאשר הם יקבלו הוראה, הם יפעילו משהו, למשל, נורה חכמה, מתג תאורה/דוד חכם, שלט רחוק וכד. בעצם רוב המוצרים שרובנו מכירים נכנסים תחת הקטגוריה הזו. מוצרים אלו מגיעים עם אפליקציה לנייד שדרכם אפשר להפעיל ולשלוט עליהם.
- מוצרים פאסיביים – כאלה שתפקידם לאסוף מידע. לרוב הם יקראו ׳חיישנים׳ (sensors). למשל, חיישן תנועה, חיישן טמפרטורה, חיישן רטיבות וכד. אין אפשרות ״להפעיל״ אותם ותפקידם לדווח על כל שינוי במצב (תנועה / טמפרטורה / רטיבות וכו). על מנת להשתמש במוצרים אלו, חייב להיות מכשיר נוסף – רכז (האב), שמבין את ״השפה״ בה החיישן משדר.
עכשיו נעבור להסבר על האפשרויות וההבדלים ביניהן.
מוצרים בודדים
האפשרות הזולה והנפוצה ביותר. אוסף מכשירים אקטיבים בלבד. לרוב היא אינה דורשת שינויים מבניים (קו 0 למשל) וקלה יותר להטמעה. אין קשר בין המוצרים ואפשר לקנות מוצרים של חברות שונות בלי מגבלה.
באופן בסיסי, זו אפשרות נפלאה. אם עד היום הייתם צריכים לקום כדי לכבות את האור או בכלל להיות בבית כדי להדליק את הדוד, כעת יש בפניכם אפשרות לעשות את כל זה מאיפה שלא תהיו כל עוד יש לכם אינטרנט.
אז מה חסר? מצד אחד, הרעיון בבית חכם הוא היכולת לשלוט בכל מוצר מרחוק, וזה בהחלט מתאפשר במערכת שכזו. מצד שני היינו רוצים שהמוצרים יהיו מספיק חכמים כדי לבצע פעולות בצורה אוטומטית בלי התערבות שלנו. למשל לסגור תריסים כשיורד גשם, להדליק אור כשנכנסים לשירותים וכו׳.
אם באופן גס נאמר כי פעולה אוטומטית היא פעולה שמורכבת מ-2 חלקים – תנאי (מה יפעיל את הפעולה) והפעולה עצמה, במערכת שכזו, שבה אין מוצרים פאסיביים, לא נוכל להשתמש במידע ובמצב של הבית כדי לבצע פעולות אוטומטיות ועל כן נשאר עם מוצרים שניתן להפעילם מרחוק אך כמעט* ולא נוכל להגדיר עליהם פעולות אוטומטיות.
* לשמחתנו קיימות אפשרויות שדווקא כן יאפשרו פעולות אוטומטיות בסיסיות אך הן תלויות בתנאים חיצוניים בלבד כמו מזג אוויר או מיקום ולא במידע ממוצרים אחרים בבית. למשל שירות IFTTT ואפילו חלק מהעוזרות הקוליות מציעות ״רוטינות״ – ביצוע פעולות לפי תנאים (וגם כאן). אז אמנם לא תוכלו לבדוק את כמות האור בסלון אבל דווקא כן תוכלו להדליק את האור מיד עם כניסתכם הביתה. זה מאד נחמד אך עדיין לא מנצל את מלוא הפוטנציאל של בית חכם.
למתקדמים והרפתקנים, יש כאן יוצא דופן. ישנן פלטפורמות תוכנה כדוגמת HomeAssistant שמתפקדות כרכז בית חכם ויודעות לקבל את הנתונים מרשימה מאד ארוכה של מוצרים חכמים. לרוב הן מייתרות את הצורך ברכז פיזי אך הן דורשות ידע טכני ותחזוקה. מצד שני, אפשרויות השליטה שהן מציעות הן לרוב רחבות יותר מכל רכז אחר שתוכלו לקנות, וגם, לא מעט כיף לחובבי התחום.
מערכת פתוחה
מערכת המורכבת ממוצרים אקטיבים ופאסיביים כאחד. כל המוצרים הפאסיביים וגם לרוב האקטיביים יעבדו תחת רשת אלחוטית ייעודית לבית חכם. לרוב בתקן Z-Wave או Zigbee. את הנתונים והמידע מהמכשירים ירכז מכשיר פיזי – רכז (האב), והוא יהיה זה שבו יוגדרו התנאים לפעולות האוטומטיות.
העלות של כל מוצר במערכת יהיה לרוב יקר יותר ממוצר בודד מקביל. מחיר מערכת עם כמה חיישנים ומפסקים בודדים יתחיל בד״כ באיזור ה-1500 ש״ח (כולל הרכז) ויעלה ככל שתרצו לשלב עוד מכשירים ומוצרים. את המוצרים במערכת תוכלו לקנות ביחד או לחוד. תוכלו להתחיל בקטן ולהוסיף עוד מוצרים שיתחברו למערכת עם הזמן. שימו לב, המוצרים לא חייבים להיות של אותה חברה אלא רק לעמוד בתקן שהרכז יודע לעבוד איתו.
בשוק קיימים המון מוצרים וחיישנים שעובדים בתקנים הללו, ביניהם: מודולים למתגי תאורה ותריסים, חיישני דלת/חלון, תנועה, תאורה, הצפה, עשן ועוד רבים. בנוסף, ישנם רכזים שידעו לתפעל חלק מהמוצרים ״הבודדים״ שהזכרתי בתחילת הכתבה, כך שתוכלו לשלב גם אותם במערכת אם תרצו.
מכיוון שכל המוצרים והחיישנים מדברים בשפה אחת, אפשר להשתמש במידע של המוצרים הפאסיביים כדי להפעיל את המוצרים האקטיביים. זו בעיני מהות ״הבית החכם״. כמה דוגמאות: השקייה אוטומטית של צמחים לפי הלחות באדמה, התראות על חלונות פתוחים ביציאה מהבית (או רק אם עומד לרדת גשם), התראות על תנועה או פתיחת חלון כאשר אף אחד לא נמצא בבית, פתיחת תריסים לפי זווית השמש, הורדתם בגשם, התראה על נזילה ועוד אינספור אפשרויות.
יתרון נוסף הוא התצוגה ברכז עצמו. אם תחת האפשרות הקודמת תצטרכו להיכנס לאפליקציה של כל אחד מהמוצרים כדי לבדוק את מצבו, כאן הרכז מאפשר מן “תצוגת על” של הבית, לרוב גם דרך הנייד. סקרתי את אחד הרכזים של Vera, אתם מוזמנים לתת מבט ולקבל מושג על איזה זה יכול להראות ומה האפשרויות שרכז כזה נותן.
אם הגעתם עד לכאן עם סימן שאלה מעל הראש או שאתם לא רוצים להתמודד עם תכנון והרכבה של מערכת כזו, יש חברות/בעלי מקצוע שישמחו לעזור, להדריך וכמובן אם תצטרכו, גם להתקין אותה עבורכם בתשלום. אשמח להמליץ.
מערכת סגורה
מערכת סגורה דומה למערכת פתוחה מהרבה בחינות. גם היא משלבת מוצרים אקטיביים ופאסיביים ומאפשרת להשתמש במידע של אלה לטובת פעולות אוטומטיות. אך להבדיל ממערכת פתוחה בה התקן ״פתוח״ וכל חברה יכולה לייצר מוצר שעובד בתקן הזה, כאן רק חברה אחת מכירה אותו ועל כן כל המוצרים במערכת יהיו אך ורק של אותה חברה.
אפשרויות הפעולות האוטומטיות תלויות ברמת הפיתוח של אותה חברה בלבד. לפעמים זה מספיק לרוב המשתמשים, אבל יצא לי לראות גם מערכות עם מעט מאד אפשרויות. החלק הפחות נחמד הוא שגם אם החברה פיתחה פיצ׳ר חדש, לא בטוח שתוכלו לקבל אותו בלי לשלם עליו. יצא לי לשמוע על חברה שהוסיפה אפשרות שליטה דרך אלקסה/גוגל אסיסטנט במוצריה אך דרשה מהלקוחות תשלום נוסף עבור הפעלת הפיצ׳ר.
מצד אחד המערכות הללו בד”כ יציבות מאד וכיוון שהכל יוצא “ממפעל” אחד, לרוב יש פחות באגים ואי תאימויות בין המכשירים במערכת. מצד שני אתם תלויים אך ורק בחברה אחת. אם משום מה החברה לא מוכנה לתת תמיכה, שירות או שהיא בכלל פשטה רגל. תשארו עם מערכת ללא עדכונים במקרה הטוב או מערכת מושבתת במקרה הרע.
לא קשה להבין שמבחינתי זו האופציה הפחות מועדפת מבין כולן. אם יצא לכם לקרוא קצת על מהות הבלוג וודאי הבנתם שאני מעדיף ״עשה זאת בעצמך״ אך אם לא, לפחות להשתמש במוצרים עם תקן בינלאומי ולא להשתעבד לתקן סגור של חברה אחת.
אז מה קונים?
אם קראתם ועכשיו אתם חושבים שאתם יודעים לאיזה כיוון אתם רוצים ללכת, אתם מוזמנים לקרוא בבלוג סקירות על מוצרים שונים שנכללים באפשרויות שציינתי (וגם קישרתי אליהם פה בפוסט). אם תרצו מידע וחוות דעת נוספות אתם כמובן מוזמנים לפנות אליי או לקבוצות הפייסבוק של עוזרות אישיות או בית חכם D.I.Y שם ישמחו לעזור ולהמליץ.
אהבתם את הפוסט? עקבו אחר עמוד הפייסבוק של הבלוג.